תומרקום גרופ בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

1.המבקשת הגישה בקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזת פשיטת רגל כנגד החייבת בגין חוב נטען בסך 671,700 ₪ המורכב משיקים שהמבקשת מחזיקה של החייבת ושל לקוחות החייבת שניכתה אצל המבקשת והם חוללו.

2.המבקשת טוענת כי החייבת ביצעה שורת מעשים המהווים מעשה פשיטת רגל:-

א.החייבת פועלת בימים האחרונים למכירת זכויותיה בדירה הרשומה על שמה.

ב.החייבת הקימה חברה חדשה העוסקת בשירותי מטבע ולכן, לטענת המבקשת, ביצעה פעולת דיספוזיציה בדירה ע"י מכירתה ו/או שעבודה בתמורה להלוואה.

ג.החייבת הינה חייבת מוגבלת ומתחמקת מתשלום חובותיה. בעקבות כך בית המשפט נעתר לבקשה למתן צו איסור דיספוזיציה ביחס לדירה, והחייבת לא התנגדה לכך.

3.החייבת הגישה התנגדות למתן צו כינוס ובקשה לסילוק התובענה על הסף, בהן העלתה טענותיה.

4.לאחר הגשת הבקשה למתן צו כינוס ועוד בטרם הוגשה ההתנגדות, הגיעה החייבת להסכם פשרה עם המבקשת (ביום 21.11.12) לפיו לסילוק סופי ומוחלט של תביעות ו/או טענות המבקשת כנגד החייבת ומר משה דדון, ישלמו השניים למבקשת סך 220,000 ₪ בתשלומים (להלן: "הסכם הפשרה").

5.בהתנגדותה, שהוגשה לאחר חתימת הסכם הפשרה, החייבת לא הביאה לידיעת בית המשפט את חתימתה על הסכם הפשרה.

6.בדיון שהתקיים ביום 19.3.13 ולאור טענות החייבת והפער בין סכומי החוב המצוינים בבקשה לבין אלה שננקבו בהסכם הפשרה, נתבקש פירוט החוב הנטען של החייבת למבקשת, בצירוף אסמכתאות.

7.המבקשת הגישה הודעה נתמכת באסמכתאות ובה צוין כי חובה העדכני של החייבת למבקשת הינו בסך 278,200 ₪ אשר הועמד לצרכי פשרה על סך 220,000 ₪ לאחר מו"מ ממושך, התחשבנות בין המבקשת לחייבת והחזרת חלק מהשיקים לידי החייבת. הסכם הפשרה חתום ע"י החייבת וע"י מר משה דדון, אשר לחובותיו ערבה החייבת על פי כתב ערבות מיום 26.2.12.

הסכם הפשרה מיום 21.11.12 צורף להודעה.

8.החייבת הגישה תגובה ובה חזרה על טענותיה שהועלו בבקשתה לסילוק על הסף ובהתנגדות והוסיפה טענות לפיהן המבקשת לא צירפה להודעתה מסמכים המוכיחים את עסקת היסוד או קיומו של חוב; רשימת השיקים שצירפה אינה מעידה על חבות כלשהי; לא צורפו צילומי השיקים של הלקוחות הנקובים ברשימה מטעם הנושה וכו', כפי שיפורט בהמשך. באשר להסכם הפשרה נטען כי הוא נכרת מתוך הטעייה ותרמית שאילו ידעה עליהם החייבת, לא הייתה מתקשרת עם המבקשת בהסכם זה. על כן שלחה ביום 12.6.13 הודעת ביטול הסכם הפשרה למבקשת.

החייבת צירפה לתגובתה "בקשה לביטול הסדר פשרה עקב הפרה יסודית ובקשה לסעד הצהרתי".

9.בדיון מיום 25.6.13 חזרו הצדדים על טענותיהם.

דיון והכרעה

10.עם עשיית מעשה פשיטת רגל ע"י החייבת, קמה למבקשת הזכות לבקש צו לכינוס נכסיה.

בענייננו בקשת המבקשת נסמכת על סעיף 5(1)(ב) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה").

11.על פי סעיף 7 לפקודה, נושה לא יוכל להגיש בקשת פשיטת רגל כנגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:-